את לימודי הצורפות התחלתי בגיל 18, הרבה לפני שהמדע הפך לקריירה שלי. מאז המשכתי ללמוד, להתנסות ולעבוד במתכת, בשעווה ובאבני חן, גם בשנים שבהן עיקר חיי המקצועיים התנהל במקום אחר לגמרי.

אני ד"ר למדעי הרפואה ועוסקת במחקר ובפיתוח תרופות כבר שנים רבות, בארצות הברית ובישראל. לצד הקריירה המדעית המשכתי לעסוק בצורפות, ועם הזמן הבנתי ששני העולמות האלה, שלכאורה רחוקים זה מזה, קשורים עבורי הרבה יותר מכפי שחשבתי.

המדע והצורפות מתחילים עבורי באותו מקום - בסקרנות ובהתבוננות מקרוב. העבודה המדעית חושפת אותי לעולם שאינו נראה לעין: תאים, מולקולות, מבנים ודפוסים. לעיתים הם הופכים גם למקור השראה צורני, אבל החיבור העמוק יותר נמצא דווקא בדרך שבה אני יוצרת.

אני כמעט אף פעם לא מתחילה מתכשיט שמתוכנן עד לפרט האחרון. לפעמים נקודת המוצא היא אבן שמסקרנת אותי, פיסת מתכת, שעווה, או רעיון ראשוני לצורה. אני מתחילה לעבוד ומתבוננת במה שמתהווה. תוך כדי אני משנה, מוסיפה, גורעת ומדייקת - קו, נפח, מרקם ופרופורציות.

יש בעבודה הזו איזון בין כוונה לגילוי. אני מובילה את החומר, אבל גם מגיבה למה שנוצר ומאפשרת לתהליך להשפיע על הכיוון. גם כאן, כמו במדע, הסקרנות וההתבוננות במה שמתגלה מכוונות את הצעד הבא.